שפע טל 1 תל אביב
צמוד למגדלי עזריאלי

072-3319414

077-4703662

פרשנות בדיני תעבורה

פרשנות בדיני תעבורה

כאשר עבירה מנוסחת באופן הניתן לכמה פרשנויות כיצד יש לפרש את החוק? האם על בית המשפט לפרש בפירוש המקל? אולי לפי הפירוש המחמיר?

הגישה הדווקנית-מצומצמת

הגישה שהיתה קיימת בעבר היא כי יש לפרש את סעיף החוק באופן מצומצם הנצמד ללשון החוק.
בשלב הראשון, בית המשפט היה מנסה לגלות את כוונת המחוקק מתוך בחינת המילים בהן נוסח החוק. בשלב השני, במידה ומנוסח החוק היו עולות שתי פרשנויות סותרות בית המשפט היה מאמץ את הפרשנות המקלה עם הנאשם.

פרשנות

בתיקון 39 שנערך לחוק העונשין,תשל"ז-1977, נחקק סעיף 34כא שקובע את כלל הפרשנות במשפט הפלילי לפיו:
"ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין"

הגישה התכליתית-מהותית

לאור חקיקת סעיף 34כא לחוק העונשין שונתה הגישה הפרשנית שהפכה מגישה דווקנית מצומצמת לגישה תכליתית מהותית. כשבית המשפט ניגש לפרש סעיף חוק הוא מנסה להתחקות אחר תכלית החוק, קרי, על מה התכוון המחוקק להגן באותה נורמה פלילית. אם יש פירוש סביר אחד הרי שזוהי הפרשנות להוראת החוק. אולם במידה וישנם מספר אפשרויות סבירות לפרשנות עפ"י תכלית החוק בית המשפט עובר למבחן השני במסגרתו הוא בוחן מהי הפרשנות התכליתית המקלה עם העושה. לענין מבחן זה, בית המשפט יאמץ את הפרשנות שמקלה ומצמצמת את היקף האיסור לגבי כלל המקרים שהחוק אמור לחול עליהם מבחינה נורמטיבית ולאו דווקא את הפרשנות המצמצמת לגבי המקרה הספציפי בו דן בית המשפט. גישתו זו של השופט ברק גורסת כי בעת מתן פרשנות תכליתית לחוק יש לאזן בין תכלית סובייקטיבית לתכלית אובייקטיבית.  ככל ומדובר בחוק "וותיק" יותר הרי שיש לבחון את תכלית החוק על פי מערכת הנורמות עליה נועדה הוראת החוק להגן(אובייקטיבית) ולכן יש פחות להיצמד לבלשנות המילולית של החוק ויש לאתר את יסודות השיטה עליה הוראת החוק נועדה לשמור. אולם כאשר מדובר בחוק "חדש" יש ללמוד את תכלית החוק מהיצמדות בלשנית לאופן ניסוחו שכן בחוקים חדשים המחוקק כבר הנחיל את עקרונות השיטה בחוק ולכן יש לחפש את הפרשנות של החוק עצמו בפאן המילולי שלו.

החלת הפרשנות בדיני תעבורה 

תקנה 169 לתקנות התעבורה קובעת כי:
"לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי".
הגב' לוי הורשעה על כך שבזמן נהיגה עשתה שימוש באוזניה אחת ולבית המשפט העליון הגיע ערעור על ההרשעה. בית המשפט העליון ברע"פ 3237/99 זיכה את הגב' לוי על סמך סעיף 34כא לחוק העונשין בקובעו כי בבחינת תכלית החוק עולות שתי פרשנויות סבירות, האחת, תכלית שנועדה למנוע ניתוק מהמתרחש בדרך ואילו התכלית השניה הינה, מניעת הפרעה למתרחש בדרך כפי שעלול לקרות בעשיית שימוש באוזניה אחת. בית המשפט העליון בחר בפרשנות המקלה עם העושה משכך הגב' לוי זוכתה.

עורך דין תעבורה

לאור העובדה שבית המשפט לתעבורה הינו ערכאה פלילית וכן לאור העובדה שהתמודדות מול אישום המוגש לבית המשפט לתעבורה מצריך מומחיות והבנה בדין הפלילי תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית מתאימה, חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין תעבורה הבקיא ברזי דיני התעבורה, שכן רק עו"ד העוסק בדיני תעבורה באופן יומיומי, יודע ומבין את רזי התחום באופן שיאפשר לעזור לנאשם להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורו בפני בית המשפט לתעבורה.

משרדנו מתמחה בייצוג בעברות תעבורה. למשרדנו הצלחות משמעותיות בתחום דיני התעבורה. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד לתעבורה, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.

במקרים דחופים ניתן לפנות ישירות לעו"ד חזי כהן בנייד: 050-9920250

סגירת תפריט

לקבלת ייעוץ מהיר

מלא את הטופס ונציג המשרד
יחזור אליך בהקדם

× לייעוץ ראשוני עם עו"ד