פסילה מנהלית

פסילה מנהלית

בעקבות תאונות הדרכים והקטל בכבישים, אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות אכיפה מאסיבית ומשמעותית מצד משטרת ישראל לגילוי נהגים שעוברים על חוקי התנועה. אנו רואים זאת בייחוד בעבירות אשר מהוות סיכון משמעותי לחיים ולשלמות הגוף של הולכי רגל ומשתמשים אחרים בכביש. ביטוי לכך, ניתן לראות בחקיקה אשר נתנה סמכות לקצין משטרה לשלול בעבירות מסוימות את רישיונו של הנהג החשוד ל 30/60/90 ימים(תלוי בסוג העבירה). וזאת לאחר שניתנה הזדמנות לנהג להשמיע את דברו בעניין.

מה זה פסילה מנהלית?

פסילה מנהלית זהו מצב בו קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה רשאי כשיש לו סמכות בחוק, להורות על פסילתו של נהג לתקופה מסוימת וזאת כנגזרת של סוג העבירה אותה עבר או חשוד שעבר הנהג.
תקופת הפסילה הינה פונקציה של עבירה. לפיכך, לכל עבירה החוק מקנה אפשרות לפסילה מנהלית שונה. חשוב לדעת כי קצין המשטרה אינו יכול לשלול את רישיון הנהיגה מעל לתקופה המוקנית לו בחוק.

סוגי העבירות והפסילה המנהלית הקבועה בצידן

פסילה מנהלית ל 30 ימים:

1. אי מתן זכות קדימה בצומת או בהתמזגות דרכים (הן בתמרור עצור והן בתמרור מתן זכות קדימה).
2. נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים.
3. נהג חדש ללא מלווה.
4. נהג חדש שטרם מלאו לו 21 שנים אשר מסיע יותר משני נוסעים ללא מלווה.
5. נהיגה ברכב שמצבו המכאני עלול לסכן עוברי דרך.
6. עקיפה בדרך לא פנויה.
7. עקיפה מסוכנת תוך חציית קו הפרדה רצוף.
8. מהירות מופרזת שדינה הזמנה לדין, קרי, יותר מ 30 קמ"ש בדרך עירונית וכן יותר מ 40 קמ"ש בדרך בינעירונית ודרך מהירה.
9. חציית מפגש מסילות ברזל שלא כדין.
10. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה וכתוצאה מכך נגרם סיכון להולך הרגל.
11. אי ציות לרמזור אדום בנסיבות מחמירות.
12. מטען יתר של 25% או יותר מהמשקל הכולל המותר.
13. הסעת נוסעים בשכר ובמספר העולה על הרשום ברישיון הרב.

פסילה מנהלית ל 60 ימים:
פסילה מנהלית לתקופה זו תהיה כאשר מדובר במעורבות בתאונת דרכים.
פסילה מנהלית ל 90 ימים:
פסילה מנהלית לתקופה זו תהיה כאשר מדובר במעורבות בתאונת דרכים שנהרג בה אדם.

שימוע

כתנאי לחוקיות הפסילה המנהלית, על קצין משטרה לערוך לנהג שנהג או חשוד בביצוע העבירה שימוע וזאת בטרם יכריע בעניינו. הסמכות של עריכת שימוע מוקנית לקצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה. דהיינו, שוטר שאינו קצין משטרה אינו יכול לערוך שימוע.

השוטר "שתפס" בפועל את הנהג יכול לקחת לו את הרישיון ולתת לו אישור על לקיחת רישיון והזמנה לשימוע.

השימוע נערך בדרך כלל בתחנת משטרה בפני קצין משטרה, אך לעיתים מגיע קצין משטרה למקום עיכוב הנהג שחשוד בביצוע העבירה ואז נערך לנהג שימוע "בשטח".
שימוע צריך להיערך עד שלושה ימים מיום ביצוע העבירה. שימוע מאוחר יותר עלול להיחשב לשימוע ללא סמכות. דבר אשר עלול להוביל פסילה מנהלית שכזאת להיות חסרת סמכות ומכך בטלה.

ישנה חובה לתת זכות ואפשרות לשימוע לנהג, אך זו לא חובה. לפיכך, אדם שלא מתייצב לשימוע עפ"י הזמנה שקיבל כדין, עלול להיפסל אף על פי שלא התייצב לשימוע. זוהי סמכות המוקנית בחוק לקצין משטרה שעורך את השימוע. קוראים לזה "פסילה בהעדר".

במהלך השימוע קצין המשטרה יסביר לנהג במה הוא חשוד וכן יבקש את תגובתו לעבירה. הוא אף יבקש שהנהג יסביר לו מדוע הוא חושב שלא צריך לפסול אותו בפסילה מנהלית.

השיקולים במסגרת הליך השימוע הינם בין היתר וותק שנות הנהיגה של הנהג, עברו התעבורתי, משלח ידו וכו'. כמובן שאלה הם נקודות כלליות שנלקחות בחשבון ע"י קצין המשטרה. עם זאת, יש להבין שלכל תיק על נסיבותיו השונות יש נקודות שחשוב לציין ולהעלות בכדי להימנע מפסילה מנהלית ו/או לקדם את התיק העיקרי שעתיד להתנהל בפני בית המשפט לתעבורה.

התייעצות מוקדמת ופניה להליך שימוע עם עורך דין לתעבורה, בהחלט יכולה למנוע פסילה מנהלית ו/או לסייע במניעת הליך עתידי בפני בית משפט לתעבורה.

פסילה מנהלית, סוף פסוק?!

הטלת פסילה מנהלית ע"י קצין משטרה אינה מהווה סוף פסוק.

החוק מקנה אפשרות לפנות לבית משפט לתעבורה אשר ייבחן את הפסילה המנהלית שהוטלה על הנהג.

לבית משפט לתעבורה סמכות להפחית ואף לבטל לחלוטין את הפסילה המנהלית.
כאשר פונים לבית משפט לתעבורה, בית המשפט בודק את הפרמטרים הבאים:

1. ראיות לכאורה- האם קיימות ראיות לכאורה לאשמה אשר יש בהן להצביע עפ"י מאזן ההסתברויות שהנהג אכן ביצע את המיוחס לו.
2. מסוכנות- בית המשפט בודק האם החזרת רישיון הנהיגה לנהג, יש בו כדי לסכן את בטחון הציבור.
3.מידתיות- בית המשפט בודק האם יש אמצעי שפגיעתו פחותה מאשר שלילה מוחלטת של רישיון הנהיגה 

השופט שדן בפסילה המנהלית הינו לרוב שופט שלא דן בעבירה עצמה. שכן בעת הדיון בפסילה המנהלית השופט נחשף לחומר ראיות ולעיתים אף לראיות לא קבילות. ומשכך הוא עלול לגבש דעה בעניין ולכן כאשר השופט נחשף לחומר מן הראוי שהוא לא יישב בשמיעת "התיק העיקרי".

כאשר ניתנה החלטה במסגרת דיון בפסילה המנהלית ונתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות באופן שמצדיק זאת, ניתן לפנות לבית המשפט בעיון חוזר בהחלטתו לפסילה מנהלית.

כמו כן על החלטת בית המשפט לתעבורה ניתן להגיש ערר בזכות לבית המשפט המחוזי.

משרדנו מתמחה בייצוג בהליכי פסילה מנהלית. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7. 
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד תעבורה המתמחה בהליכי פסילה מנהלית,
אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.