צבאי

גיליון התנהגות הידוע בשם "נגררת תלונות"לא חשוף לגופים אזרחיים. המידע מצוי בתרשומת של צה"ל בלבד ורק לחלק ממשרדי הממשלה שאמונים על ענייני בטחון יש גישה למידע זה. המידע לא עובר למשטרת ישראל ולגופים אזרחיים.

ההבדל בין נפקדות לעריקות הוא משך הזמן של ההיעדרות מהשירות ואופן הטיפול בכל עבירה. נפקדות היא היעדרות מהשירות עד 20 ימים. החל מ-21 ימים של היעדרות מהשירות הסטטוס משתנה והופך "עריק". הטיפול בנפקדות יהיה במסגרת הליך משמעתי ע"י מפקד ביחידה ואילו טיפול בעריקות תלוי במשך ההיעדרות ועלול להגיע עד כדי כתב אישום בפני בית דין צבאי.

התשובה היא כן, חייל שקיבל עונש בהליך משמעתי יכול להגיש ערר למפקד של הקצין ששפט אותו. בנוסף יכול החייל לפעול במישור של הקלה בעונש הנתונה לרמטכ"ל אשר האציל סמכות זו לקצינים בדרגת אלוף.

  1. בצה"ל קיימת יחידה הנקראת נציב תלונות חיילים. במידה ונגרם לחייל עוול או ברצונו להגיש תלונה כנגד מפקדו, יש באפשרותו להגיש תלונה לנציב תלונות חיילים.

פלילי

מדובר בזכות המהווה חובה לכל נח להטות את הכף במשפט עצמו ולחרוץ גורלות

בהחלט כן, בהליך השימוע הסנגור מעלה את טענותיו בפני גורם התביעה המוסמך. דבר אשר יכול לגרום לשינוי סעיף האישום ואף למצב של חזרה מאישום, תוצאה הרת גורל עבור החשוד.

לא כל החזקת סכין כשלעצמה מהווה עבירה וכל מקרה נבחן עפ"י נסיבותיו האישיות. המפתח ביסוד העבירה טמון "במטרת ההחזקה" אשר הופכת את המעשה לחוקי או לחלופין פלילי ואסור.

הרשעה בפלילים מהווה צעד חריף המשפיע רבות על שמו הטוב של האדם ולעיתים תכופות אף על אפשרויות תעסוקה שיעמדו לרשותו. בקשת חנינה הינה צעד שתכליתו למחוק את ההרשעה הפלילית וכך ניתן לאפשר לאותו "מורשע" לנקות את עברו ולאפשר לו לעסוק בתחומים בהם נדרש עבר פלילי "נקי"

הטרדה מינית היא עילת תביעה אזרחית וכן גם סעיף אישום פלילי. חשוב לציין שבכל עילה יש יסודות שונים להוכיח. בנוסף לכך, השלכותיה של הרשעה פלילית לא דומה להשלכותיה של תביעה אזרחית.

מותר לשוטר לעצור אדם רק בהתקיים יסוד סביר לחשד לביצוע עבירה מסוג פשע ועוון וכן בהתקיים אחת העילות בחוק המאפשרות מעצר. על קצין משטרה לשקול האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר לצורך קיום החקירה. במידה ובסוף התהליך החשוד נשאר תחת סטטוס של "עצור" יש להביאו לפני שופט לא יאוחר מ-24 שעות.

האזנת סתר היא קליטה של שיחה ללא רשות מבעלי השיחה. מכך יוצא, שאם אני מקליט שיחה שאני חלק ממנה הרי שלא מדובר בהאזנת סתר.

במצב בו נתקלים בהתנהגות נלוזה מצד שוטרים ניתן להגיש תלונה במחלקה לחקירת שוטרים. בכדי שהתלונה תהיה יעילה חשוב לרשום את פרטי השוטרים אשר חייבים להזדהות עם תעודה לבקשת אזרח. כמו כן יש לרשום תיאור מדויק של פרטי האירוע כגון יום, תאריך, שעה, מקום, תיאור המקרה וכו'.

תעבורה

סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי מי שמסרב לבדיקת שכרות, יראו אותו כמי שנהג בשכרות על פי לשון החוק. יתרה מכך, מצב של סירוב לבדיקת שכרות יוצר חזקה כי מדובר במצב של נהיגה בשכרות ברף הגבוהה של העבירה. דבר אשר גורם הלכה למעשה להחמרה בענישה.

מדובר בפסילה של רישיון נהיגה לתקופה מסויימת, אשר נעשית על ידי קצין משטרה בפועל. נהג שנפסל על ידי קצין המשטרה כאמור, רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המוסמך לביטול פסילה מנהלית.

מכשיר ממל"ז המופעל באופן ידני יהיה תקף במדידות של רכבים עד למרחק של 300 מטר. כמו כן, נקבעו כללים מנחים לרשויות התביעה, כשהן מבקשות להסתמך על תוצאות בדיקת הממל"ז לצורך הוכחת נהיגה במהירות מופרזת. לפיכך, במקרים לא מבוטלים בדיקות על סמך ממל"ז נעשות שלא כדין, דבר בגורם לביטול האישום או זיכוי הנאשם.

תקנה 23 לתקנות התעבורה קובעת בין היתר חובת הזדהות בפני שוטר שהציג תעודת מינוי. לפיכך, יש חובה לציית גם לשוטר על אזרחי ובלבד שהציג תעודת מינוי.

אם מדובר בתקופה הפחותה משישה חודשים, העונש בגין כך יהיה דו"ח ברירת קנס בלבד.
אם מדובר בתקופה העולה על שישה חודשים, הרי שהנהג צפוי לקבל הזמנה לדין ובית המשפט יחרוץ את דינו ויגזור את עונשו עפ"י מכלול הנסיבות הרלוונטיות.

הענישה בנסיעה מופרזת בתוך העיר היא כדלקמן: במהירות נסיעה עד 20 קמ"ש מעל המותר ישנה ברירת משפט על סך 250 ש"ח ללא נקודות חובה. 
במהירות נסיעה שבין 21-30 קמ"ש מעל המותר ישנה ברירת משפט על סך 750 ש"ח עם 8 נקודות חובה.
במהירות נסיעה מעל 31 קמ"ש (כולל) מעל המותר תתקבל הזמנה לדין עם 10נקודות חובה.

בעבירת נהיגה בשכרות החוק קובע מינימום של שנתיים פסילה בפועל. לבית המשפט ישנה סמכות בנסיבות מיוחדות לרדת מהמינימום שנקבע.