הדין הצבאי ביחס לחוק העונשין והשינויים בו– עורך דין צבאי

הדין הצבאי ביחס לחוק העונשין והשינויים בו – עורך דין צבאי

חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 הוא החוק המרכזי הקובע את סמכויות האכיפה והמשפט החלים בדין הצבאי, אולם יש לשים לב שהחוק מכיל בתוכו עקרונות מחוק העונשין המהווה הקודקס הפלילי של מדינת ישראל

סעיף 17 לחוק השיפוט הצבאי

סעיף 17 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי לגבי עבירות צבאיות יחולו הוראות פרק א' ופרק ב' בחלק המקדמי והוראות חלק א': כללי, לחוק העונשין תשל"ז-1977, בתיאומים המחויבים לפי הענין. למעשה מדובר בהחלת עקרונות היסוד במשפט הפלילי, לרבות תחולת זמן עשיית העבירה, ענישה, פטורים וסייגים וכו' אף במשפט הצבאי.

סייג לצידוק מטעמי הכרח או צורך

סעיף 19 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שעבר עבירה כדי להגן על חייו או גופו, או על חייו או גופו של אדם אחר, או על ערך כל שהוא, לא ישמש הדבר, על אף האמור בכל דין אחר, עילה לפטור מאחריות פלילית או למחילת העונש, אם לפי הנסיבות שבהן נעברה העבירה הוא היה חייב להקריב את החיים, הגוף או הערך. בכך אנו רואים את הביטוי שנותן המחוקק למעמדו המיוחד של חייל שהגנת הצידוק לא תעמוד לו במידה ובנסיבות העניין היתה חובה עליו להקריב את חייו, גופו וערכיו.

צידוק נוסף

סעיף 20 לחוק השיפוט הצבאי קובע כי צידוק הוא לחייל, אם המעשה שעשה והמהווה עבירה נעשה כדי למנוע מרידה בצבא או המשכתה או כדי למנוע בשעת פעולה קרבית סירוב לקיים פקודה מוסמכת הנוגעת לאותה פעולה או אי קיום פקודה כזאת, ובלבד שאי אפשר היה למנוע אלה בדרך אחרת, ושבעשייתו לא עבר את המידה הדרושה לאותה מטרה. בכך אנו רואים את ההגנה שהמחוקק מעניק לחייל שביצע מעשה לתכלית קיום הפקודה אולם מאידך, המעשה נבחן עפ"י המידתיות שלו שכן במידה והיה ניתן לקיים את התכלית בדרך אחרת או לחילופין במידת פגיעה פחותה יותר, ההגנה לא תעמוד לחייל שביצע את העבירה ולכן לא כל ביצוע עבירה לצורך קיום פקודה יקים מיידית את ההגנה וכל מקרה נבחן עפ"י נסיבותיו.

טיפול רפואי בחייל בעל כורחו

סעיף 20א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי במידה ואישרו שני רופאים בכתב כי טיפול רפואי דרוש כדי להציל את חייו של חייל או כדי למנוע החרפה תכופה של מחלתו או נזק אחר לבריאותו שאינו ניתן לתיקון, או כדי לחסנו מפני מחלה, מותר לתת את הטיפול הרפואי לחייל גם על כרחו; אולם לא יבוצע ניתוח בגופו של חייל על כרחו אלא בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים. החוק מוסיף וקובע כי בתקופת לחימה, בתנאי קרב או בתנאי חירום דומים, מותר לתת את הטיפול הרפואי כאמור גם אם האישור חתום על-ידי רופא אחד בלבד, וגם אם האישור ניתן בעל-פה, ובלבד שייערך בכתב מיד כשהתנאים יאפשרו זאת. טיפול רפואי שניתן לחייל באישור כאמור בכללים אלה, רואים אותו לענין כל דין כאילו ניתן בהסכמתו של החייל אפילו ניתן בעל כרחו.

עורך דין צבאי

צה"ל הינו הארגון הגדול ביותר במדינת ישראל, לצה"ל ניתנו סמכויות חוקיות רחבות היקף ומשכך בכל בעיה או שאלה הנוגעת לחוק הצבאי חשוב ואף הכרחי להיוועץ ולהסתייע בעורך דין צבאי הבקיא ברזי המשפט הפלילי וחוק השיפוט הצבאי. התנהלות נכונה ומושכלת בפני גורמי הצבא יכולה להוביל למצב של סגירת התיק כנגד חייל החשוד בביצוע עבירה או לחלופין למזער נזקים עת יהפוך החייל לנאשם ויוגש נגדו כתב אישום בפני בית הדן הצבאי.

משרדנו מתמחה בייצוג בהליכים פליליים צבאיים בכלל ובמתן ייעוץ לחיילים בפרט. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עורך דין צבאי המתמחה בייצוג ובמתן ייעוץ וליווי לחיילים בפני גורמי הצבא השונים, אל תהסס והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.

במקרים דחופים ניתן לפנות ישירות לעו"ד חזי כהן בנייד: 050-9920250