איסור שימוש ברכב בעבירות תעבורה

איסור שימוש ברכב בעבירות תעבורה

בעקבות תאונות הדרכים והקטל בכבישים, אנו עדים בשנים האחרונות לפעילות אכיפה מאסיבית ומשמעותית מצד משטרת ישראל לגילוי נהגים שעוברים על חוקי התנועה. אנו רואים זאת בייחוד בעבירות אשר מהוות סיכון משמעותי לחיים ולשלמות הגוף של הולכי רגל ומשתמשים אחרים בכביש. ביטוי לכך, ניתן לראות בחקיקה אשר נתנה סמכות לקצין משטרה בעבירות מסוימות לאסור שימוש ברכב במצב בו לכאורה נעברה עבירה לנגד עיניו של שוטר. וזאת לאחר שניתנה הזדמנות לנהג להשמיע את דברו בעניין.

מהו הליך איסור שימוש ברכב/החרמת רכב?

איסור שימוש ברכב זהו מצב בו קצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה רשאי כשיש לו סמכות בחוק, להורות על איסור שימוש ברכב מסוים. וזאת מכוח סמכות בחוק המקנה לו את הזכות לעשות זאת.

תקופת איסור השימוש ברכב הינה ל 30 ימים, אולם אם במהלך 3 השנים האחרונות הרכב נאסר לשימוש בעקבות איסור שימוש מנהלי ע"י קצין משטרה או שבמסגרת גזר דין, בית משפט הרשיע אדם בגין עבירה המנויה בתוספת השביעית לפקודת התעבורה ולפיכך כחלק מרכיבי העונש אסר על שימוש ברכב, תקופת איסור השימוש ברכב תהיה ל 60 ימים. חשוב לדעת כי קצין המשטרה אינו יכול לשלול את רישיון הנהיגה מעל לתקופה המוקנית לו בחוק.

סוגי העבירות בגינן יאסר שימוש ברכב

העבירות בגינן יאסר שימוש ברכב ע"י קצין משטרה מופיעות בחלק א' לתוספת השביעית של פקודת התעבורה.
העבירות בגינן קצין משטרה רשאי לאסור שימוש ברכב הן:

  1. הסעת הנוסעים היא בשכר וכאשר מספר הנוסעים הינו מעל המותר לפי מה שקבוע ברישיון הרכב.
  2. הסעת נוסעים בשכר בניגוד להוראות החוק.
  3. מונית המסיעה נוסעים למעלה מהמותר לה לפי רישיון הרכב.
  4. הרכב אשר נעצר נוסע למרות שניתנה בעניינו הודעת איסור שימוש.
  5. הנהג נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף או ללא רישיון נהיגה לסוג הרכב שנעצר (וזאת למעט כאשר רישיון הנהיגה מתאים אך לא חודש כדין).
  6. בעל הרכב התיר לאחר לנהוג ברכב למרות העדר רישיון נהיגה תקף או רישיון נהיגה המתאים לנהיגה ברכב, וזאת כאשר המתיר ידע על כך.
  7. נהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים אשר צויינו ברישיון הנהיגה.
  8. נהיגה בזמן פסילת רישיון רכב או נהיגה בניגוד להודעת איסור שימוש.
  9. נהג חדש הנוהג ללא מלווה.
  10. הסעת נוסעים על ידי נהג חדש, מעל המותר, וללא מלווה.
  11. נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים משכרים.
  12. הפקרה לאחר פגיעה.
  13. הובלת מטען עודף.

שימוע

כתנאי לחוקיות איסור שימוש ברכב, על קצין משטרה לערוך לנהג שימוע וזאת בטרם יכריע בעניינו. הסמכות של עריכת שימוע מוקנית לקצין משטרה מדרגת מפקח ומעלה. דהיינו, שוטר שאינו קצין משטרה אינו יכול לערוך שימוע.

השוטר "שתפס" בפועל את הנהג יכול לקחת לו אותו לקצין משטרה או לחלופין לתת לו הזמנה לשימוע.
השימוע נערך בדרך כלל בתחנת משטרה בפני קצין משטרה, אך לעיתים מגיע קצין משטרה למקום עיכוב הנהג שחשוד בביצוע העבירה ואז נערך לנהג שימוע "בשטח".

שימוע צריך להיערך עד שלושה ימים מיום ביצוע העבירה. שימוע מאוחר יותר עלול להיחשב לשימוע ללא סמכות. דבר אשר עלול להוביל איסור שימוש ברכב שכזה להיות חסר סמכות ומכך בטל.

החוק מאפשר לקצין משטרה לאסור שימוש מנהלי ברכב רק אם יש לו יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג.
אם קצין המשטרה סבור כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג, ישנה חובה לתת אפשרות שימוע לנהג, זוהי זכות ולא חובה. לפיכך, אדם שלא מתייצב לשימוע עפ"י הזמנה שקיבל כדין, רכבו עלול להיות אסור לשימוש אף על פי שלא התייצב לשימוע. זוהי סמכות המוקנית בחוק לקצין משטרה שעורך את השימוע. קוראים לזה "איסור שימוש ברכב בהעדר".

במהלך השימוע קצין המשטרה יסביר לנהג במה הוא חשוד וכן יבקש את תגובתו לעבירה. הוא אף יבקש שהנהג יסביר לו מדוע הוא חושב שלא צריך לאסור שימוש ברכב במצב הנדון.

השיקולים במסגרת הליך השימוע הינם בין היתר וותק שנות הנהיגה של הנהג, עברו התעבורתי, משלח ידו, נסיבות אישיות וכו'. כמובן שאלה הם נקודות כלליות שנלקחות בחשבון ע"י קצין המשטרה. עם זאת, יש להבין שלכל תיק על נסיבותיו השונות יש נקודות שחשוב לציין ולהעלות בכדי להימנע איסור שימוש מנהלי ברכב  ו/או לקדם את התיק העיקרי שעתיד להתנהל בפני בית המשפט לתעבורה.

התייעצות מוקדמת ופניה להליך שימוע עם עורך דין לתעבורה, בהחלט יכולה למנוע איסור שימוש מנהלי ברכב ו/או לסייע ולעיתים אף למנוע הליך עתידי בפני בית משפט לתעבורה.

סמכות קצין משטרה לבטל איסור שימוש ברכב
קצין משטרה יבטל את הודעת איסור השימוש ויודיע על כך מיד לרשות הרישוי באחד מהמצבים הבאים:

  1. בעל הרכב הוכיח כי הרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.
  2. קצין המשטרה שוכנע כי לא יוגש כתב אישום כנגד הנהג בשל העבירה בה הוא חשוד.
    איסור שימוש ברכב, סוף פסוק?!
    איסור שימוש ברכב ע"י קצין משטרה אינה מהווה סוף פסוק.
    החוק מקנה אפשרות לפנות לבית משפט לתעבורה אשר ייבחן את הליך איסור השימוש ברכב.
    לבית משפט לתעבורה סמכות להפחית ואף לבטל לחלוטין את איסור השימוש ברכב.
    כאשר פונים לבית משפט לתעבורה, בית המשפט בודק את הפרמטרים הבאים:

1. רכיב הידיעה וההסכמה של בעל הרכב ללקיחת הרכב מרשותו.
2. האם בעל הרכב עשה כל שביכולתו בכדי למנוע ביצוע עבירה מהסוג הנדון ע"י הנהג.

די בהתקיימות אחד מהרכיבים הנ"ל בכדי שבית משפט לתעבורה יורה על ביטול איסור השימוש והחזרת הרכב לבעליו החוקיים.
בנוסף לכך, אף אם בית המשפט קובע שיש לאסור שימוש ברכב, במסגרת שיקוליו לבחינת תקופת איסור השימוש, רשאי הוא להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה שבין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב.

השופט שדן באיסור השימוש ברכב הינו לרוב שופט שלא דן בעבירה עצמה. שכן בעת הדיון בהליך איסור שימוש ברכב, השופט נחשף לחומר ראיות ולעיתים אף לראיות לא קבילות. ומשכך הוא עלול לגבש דעה בעניין ולכן כאשר השופט נחשף לחומר מן הראוי שהוא לא יישב בשמיעת "התיק העיקרי".
כמו כן על החלטת בית המשפט לתעבורה ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי שידון בערעור בדן יחיד.


משרדנו מתמחה בייצוג בעברות נהיגה בזמן איסור שימוש ברכב. במשרדנו תזכו למענה איכותי, מקצועי ומהיר 24/7. 
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות עם עו"ד תעבורה המתמחה בעברות נהיגה בזמן איסור שימוש ברכב, אל תהסס
והתקשר 072-3319414 או השאר פרטיך בדף יצירת קשר ונציגנו יחזרו אליך בהקדם.